פעם, לפני שנים, כשעוד היתה לי עבודה "רגילה", הייתי בין היתר משתתפת בישיבות באחד ממשרדי הפרסום המוכרים בתל אביב. באותו משרד, הגישו, באופן קבוע, עוגיות של הלחמי. תמיד עמדה, במרכז השולחן, צלחת עמוסה במבחר עוגיות של הלחמי. עם הזמן התמכרתי לסוג אחד של עוגיות, מעין ערגליות, בצורת חצי כדור, ממולאות בריבת תפוזים. כבר כמה שנים שאיני עובדת, אך חמור מכך, כבר שנתיים שאני לא מוצאת את העוגיות האלה. כנראה שחוץ ממני, אף אחד לא קנה אותן, אחרת למה להפסיק לייצר את העוגיות הנפלאות האלה?
אף פעם, במהלך השנתיים שעברו, מאז שקניתי את הקופסא האחרונה של עוגיות אלה, לא העלתי על דעתי, שאפשר להכין כאלה לבד. עד שלפני כמה זמן, נתקלתי במתכון של אסטלה, לערגליות פרג לפורים. החלטתי לנסות ולהפיק ממנו את העוגיות ההן. וזה מה שיצא.
מתכון לכ36 ערגליות
לבצק:
80 גר' סוכר
20 גר' דבש
2 חלמונים (40 גר')
200 גר' חמאה
300 גר' קמח עוגיות (שטיבל 4)
למילוי:
מרמלדת תות /מרמלדת תפוזים / ריבת מישמיש / ממרח חלבה / ממרח שוקולד (נוטלה)/ חמאת בוטנים...
מחמים תנור ל 180 מע'.
שמים את כל המרכיבים פרט לחלמונים והדבש, במעבד מזון. מפעילים את המעבד בפולסים לקבלת תערובת פירורית, מוסיפים את הביצים והדבש ומפעילים שוב בפולסים לקבלת בצק פירורי. אוספים ומאחדים לבצק.
צובטים מהבצק כמות שתספיק לכדור בגודל גולה בומבילה. לוחצים את הכדור (רצוי לתוך תבנית שקעים) במרכז לקבלת "קערית". ממלאים במילוי הרצוי. צובטים כדור נוסף של בצק, בגודל של גולה רגילה ומשטחים. מכסים את קערית העוגיה שמולאה.
מכניסים לתנור ואופים כ25 דק' עד שהערגליות מזהיבות. אם מוציאים מהתבנית והן עדין לא אפויות מספיק, אפשר לאפות עוד כ10 דק' ללא תבנית.
הערגליות טעימות מיד, אך הן מקבלות את המרקם הנכון, רק כעבור, יומיים לפחות! כעבור 10 ימים, יש להן בדיוק את טעם העוגיות של הלחמי, לפי מה שאני זוכרת / מדמיינת.
שתי מסקנות לסיום:
(1) אני שונאת תבניות סיליקון! אני חייבת לעשות מאמץ למצוא תבנית אחרת לערגליות.
(2) יותר קל, מוצלח ונוח למלא ערגליות עם מרמלדה ולא עם קונפיטורה. המרמלדה יותר מוצקה ואין סכנה שהיא תצא החוצה בזמן סגירת הערגלית
אף פעם, במהלך השנתיים שעברו, מאז שקניתי את הקופסא האחרונה של עוגיות אלה, לא העלתי על דעתי, שאפשר להכין כאלה לבד. עד שלפני כמה זמן, נתקלתי במתכון של אסטלה, לערגליות פרג לפורים. החלטתי לנסות ולהפיק ממנו את העוגיות ההן. וזה מה שיצא.
מתכון לכ36 ערגליות
לבצק:
80 גר' סוכר
20 גר' דבש
2 חלמונים (40 גר')
200 גר' חמאה
300 גר' קמח עוגיות (שטיבל 4)
למילוי:
מרמלדת תות /מרמלדת תפוזים / ריבת מישמיש / ממרח חלבה / ממרח שוקולד (נוטלה)/ חמאת בוטנים...
מחמים תנור ל 180 מע'.
שמים את כל המרכיבים פרט לחלמונים והדבש, במעבד מזון. מפעילים את המעבד בפולסים לקבלת תערובת פירורית, מוסיפים את הביצים והדבש ומפעילים שוב בפולסים לקבלת בצק פירורי. אוספים ומאחדים לבצק.
צובטים מהבצק כמות שתספיק לכדור בגודל גולה בומבילה. לוחצים את הכדור (רצוי לתוך תבנית שקעים) במרכז לקבלת "קערית". ממלאים במילוי הרצוי. צובטים כדור נוסף של בצק, בגודל של גולה רגילה ומשטחים. מכסים את קערית העוגיה שמולאה.
מכניסים לתנור ואופים כ25 דק' עד שהערגליות מזהיבות. אם מוציאים מהתבנית והן עדין לא אפויות מספיק, אפשר לאפות עוד כ10 דק' ללא תבנית.
הערגליות טעימות מיד, אך הן מקבלות את המרקם הנכון, רק כעבור, יומיים לפחות! כעבור 10 ימים, יש להן בדיוק את טעם העוגיות של הלחמי, לפי מה שאני זוכרת / מדמיינת.
שתי מסקנות לסיום:
(1) אני שונאת תבניות סיליקון! אני חייבת לעשות מאמץ למצוא תבנית אחרת לערגליות.
(2) יותר קל, מוצלח ונוח למלא ערגליות עם מרמלדה ולא עם קונפיטורה. המרמלדה יותר מוצקה ואין סכנה שהיא תצא החוצה בזמן סגירת הערגלית
4 תגובות:
בוקר טוב !
רק כעת "גיליתי" את הבלוג שלך ואני בהתפעמות אמיתית.
את מרשה "לחטט" לך קצת, נכון ?
כל הכבוד , בלוג מרהיב !
מאחלת לך הצלחה רבה.
אריאלה.
אריאלה בוקר טוב,
תודה, תודה, על התגובות החמות והנעימות שלך.
הערגליות, ממכרות, תיזהרי.
נורית
הי,
הבלוג שלך יפהפה!
יש לי רק שאלה אחת לגבי הערגליות. לא ממש ברור לי אם סוגרים את העוגייה אחרי המילוי? או אופים אותה כמעין קערית עם ריבה?
תודה,דנה
הי, תודה!
בהחלט סוגרת. אחרי המילוי, צובטת גולה נוספת מהבצק, משטחת לעיגול וסוגרת בעדינות.
קצת טירחה אבל טעיםםםם
הוסף רשומת תגובה