מגלגלים

כל עדה והמנהגים שלה, כל משפחה והמתכון שלה וכולם בטוחים ששלהם הכי טוב והכי מוצלח. אז גם אצלנו זה ככה, לקניידלך שלנו, על פי מתכון "פולדאי" שורשי, אין מתחרים.ערב חג הפסח, נסתיימו הניקיונות והוגעלו הכלים, כלומר נוקו והוצא מהם "טעם" המאכלים שבושלו בהם קודם לכן, עכשיו הם מוכנים לחג הפסח ללא זכר לחמץ. הבנים יצאו לתת ביטוי לפירומניה החבויה שלהם ושרפו את שאריות החמץ שעוד נותר. הבנות נכנסו למטבח לסייע בהכנות לחג: גלגול הקניידלך וקילוף תפוחי האדמה, שבושלו בקליפתם, לסלט ולארוחת הצהרים הקלה שתוגש כהכנה לבליסה הגדולה של הלילה. לארוחת הצהרים יוגשו תפוחי אדמה בליווי שמנת חמוצה וזה הכל.

"את העיסה לקנידלך מכינים אך ורק לפי הכמויות הרשומות, לא מגדילים, לא מכפילים ולא מֶחַצִים", זו האזהרה שהעבירה סבתי לאימי וזו לנו. " אם רוצים יותר, מכינים שתי עיסות בשתי קערות נפרדות".
אימי ניסתה פעם את מזלה והכפילה כמויות. מיותר לציין שבאותו החג גלגלנו קניידלך עד אבדן ההכרה, לאחר שהכדורים שהוכנו מהעיסה שהוכפלה לא עלו יפה בבישול ונשלחו אחר כבוד לפח.
אני שכבר למדתי מניסיון מר זה, מתמידה למלא אחר ההוראות כלשונן וככתבן. מי שרוצה להסתכן, יעשה זאת על דעת עצמו.

קניידלך

כ 22 יח' של קנדלייך רכים ונמוחים במיוחד. אני תניד מכינה לפחות שתי מנות, כי הראשונה נאכלת הרבה לפני שהכדורים זוכים לפגוש את המרק.

50 גרם מרגרינה בטמפ' החדר
1 כפית מלח
מעט זנגביל (יבש) טחון
3 ביצים
10 - 12 8 כפות מדידה קמח מצה
(תזכורת מסבתא רות: לא מומלץ להכפיל כמויות!)
מערבבים הכל יחד בקערה, את קמח המצה מוסיפים בהדרגה, מתחילים ב10 ב8כפות מדידה וממשיכים לפי הצורך, עד שמתקבלת עיסה יציבה אך לא יבשה. מניחים לעיסה לעמוד כ1/2 שעה עד שעה. יוצרים כדורים בקוטר של כ 3 ס"מ ומבשלים במים רותחים עם מעט מלח (1 כפית על 3 ליטר מים) במשך 30 דק'. מוציאים אחד ובודקים, אם כולו באותו הגוון גם במרכז הוא מוכן. אם במרכז צבעו עדין, כהה יותר, מבשלים עוד כמה דקות. מוסיפים למרק המתחמם רק לקראת הארוחה.

Print Page - להדפסת פוסט זה בלבד, יש להכנס לפוסט לפני ההדפסה