משקה וניל בניחוח ילדות

הרבה לפני השוקו, היו הקקאו, הסחלב, ומשקה הווניל. אני מדברת על התקופה, בה החלב היה נמכר בבקבוקי זכוכית עם מכסה אלומיניום. אחר כך כבר הגיעו השקיות ואחריהן השוקו המוכן. אבל לפני כל אלה, היה הקקאו, משקה הבוקר של הילדים. את הקקאו הכינו, מחלב רתוח, אבקת קקאו וסוכר. הקקאו, תמיד היה חם, לפעמים פושר, אבל אף פעם לא קר. כשהיה פושר או מתקרר, היו צפות על פניו חתיכות של קרום.
לארוחת הערב היו פרוסות מחצי לחם לבן עם גבינה לבנה, עטופה בנייר שעליו התנוססה פרה ירוקה. הכול היה טעים יותר, או לפחות כך נדמה.
במכולת, אפשר היה לקנות גם לחם פומפרניקל, חצי לחם קימל, סוכריות כושי וגבינה מותכת עם קימל. כל אלה מתקשרים לתרבות היקית שהולידה גם את משקה הווניל. למען האמת, משקה הווניל התחיל כרוטב וניל לג'לי. הילדים הם שגילו שאפשר גם לשתות אותו כמו השוקו והקקאו.
כשעלעלתי בפנקס המתכונים שהורישה לי אמי, בחיפושים אחרי פודינג סולת, נתקלנו במשקה ווניל. הילדים כבר מזמן ביקשו לטעום, השם של המשקה, הילך עליהם קסמים.
הכנתי את המשקה, ללא צפיות גדולות. כנגד כל הסיכויים, המשקה נשתה עד תום. חלקו כך סתם וחלקו שודרג עם יתר מרכיבי ארוחת יום ההולדת, גלידת וניל, תותים וקצפת.
מחר ננסה את אותו המשקה והפעם עם פודינג תות.

משקה ווניל
1 ליטר חלב
5-6 כפות סוכר (אני הוספתי אפילו עוד קצת)
3 כפות פודינג וניל
1 כף תמצית וניל (אני הוספתי משחת וניל, מכאן הגרגירים השחורים)
בסיר על אש בינונית, מחממים חלב עם כל המרכיבים. מביאים לרתיחה, תוך כדי בחישה. טועמים בזהירות ומתקנים לפי הצורך. מצננים או לא ושותים.

Print Page - להדפסת פוסט זה בלבד, יש להכנס לפוסט לפני ההדפסה