סיפורים מהחיים

כשנשאל פוצ'ו על ידי אחד הילדים, בפעם השלישית לאותו הערב, כיצד הוא כותב ספרים? מאין הוא לוקח את הסיפורים. ענה פוצ'ו בפעם השלישית או הרביעית לאותו ערב, מהחיים. ואז גם הוסיף: תשאלו את ההורים שלכם איך התחתנו ותקבלו סיפור, סיפור מהחיים.
הילדים לא ממש הקשיבו, את השאלות קראו מדף שחיברו עם המורה או המורה חיברה עמם. לא פוצ'ו, לא הילדים, לא המורות ולא ההורים, אף לא אחד, חשבו שמישהו נתן דעתו על השאלות או באמת היה מעוניין לקבל תשובה. רק אני הרגשתי, ולא בפעם הראשונה, שכל הערב הזה של מפגש עם סופרים אורגן בשבילי. כמו שאני חשה לא פעם, כאשר אני רוכשת ספר ומתברר שהעלילה שלו כוונה רק אלי. וכך יצאתי מצוידת בכלי הכי חשוב שהוענק לי (ורק לי, באופן אישי) מזה זמן רב.
בדרך עוד ביקשתי הקדשה מסופר נערץ, שהצחיק אותי לא מעט בילדותי. אני נאלצת להודות או כמו שנהוג לאמר בתקופה זו נדרשת לגילוי נאות: אינני יכולה לצטט ולו פרק, סיפור או סצנה אחת מספריו של פוצ'ו. זכורה לי במעומעם דמותו הגרוטסקית של המורה שמילקיהו (ואולי לא היתה גרוטסקית?). זכור לי סיפור שקשור בגניבת תרנגולות (ואולי לא היה זה בספריו של פוצ'ו). כמובן שיכולה אני לשוב ולקרוא את "חבורה שכזאת", שכעת נפתחת בהקדשה אישית לי. אבל מה אם תתפוצץ כל הבועה? מה אם המיתוס יתנפץ לרסיסים? מוטב להניח לחבורה לשאת את זרי התהילה שקשרתי לה ולתת לעצותיו של ישראל ויסלר לשאת אותי למחוזות חדשים / ישנים.
באותו ערב, נחשפנו (רק אלה שהאזינו בקשב) לפרט קסום, לדרך בו נבנה סיפור / מערכון. היה זה רגע חשוב , מעטים אם בכלל הבחינו בו. ההרצאה נסתיימה, הורים עייפים, נגררו אחרי ילדים חסרי סבלנות, שנדרשו לשבת ארבעים דקות ולהעמיד פני תלמידים. בדיעבד, מסתבר שבכל שנה, נשמע אותו הסיפור, נשאלות אותן השאלות מושבות אותן התשובות והכל ממשיך לזרום. רק אני הרגשתי שזכיתי ושכל זה אורגן לכבודי.

קורסטטה עם שזיפים
250 גרם קמח סמולינה דורום (תוצרת de cecco ) או קמח עוגיות של שטיבל
להשיג אצל עמרני בשוק הכרמל / עדן טבע מרקט / ספייסז...
(קמח הפסטה של שטיבל עבה מדי! )
110 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות

80 גרם סוכר

2 כפיות אבקת אפיה

1/2 כפית מלח

1 ביצה (ג)

1 חלמון (ג)

1 כפית משחת וניל (או תמצית וניל)

כ30 גרם מים קרים (רק אם ממש ממש צריך)

5 שזיפים אדומים בשלים
3 כפות סוכר
3 כפות סאקה (יין שזיפים יפני או כל אלכהול אחר) – לא חובה ואפשר גם יותר

1/3 צנצנת ריבת פובידל

מחלקים את השזיפים ל2 מגלעינים וחותכים כל חצי ל3 - 4 פלחים. משרים בסאקה והסוכר כחצי שעה.
מחמים תנור ל 190 מעלות.

מעבדים במעבד מזון את כל החמרים היבשים והחמאה, בפולסים קצרים, לקבלת בצק פירורי. מוסיפים את הביצים ומעבדים בפולסים קצרים. אם הבצק נשאר פירורי ואינו מתאחד לכדור בצק, מוסיפים בהדרגה את המים.

כדאי לבדוק בסבלנות, לי הספיקו הביצים.
משטחים את כדור הבצק, בתבנית הרצויה. בעובי של כ1/2 ס"מ. מורחים את הריבה בשכבה דקה. מניחים את השזיפים מעל בשכבה שטוחה, עם מעט חפיפה. מזליפים מעל מעט מהרוטב שנשאר בקערה. אופים כ40 דקות, עד שמהבצק מקבל צבע אפוי (זהירות לא להשחים יותר מדי).

Print Page - להדפסת פוסט זה בלבד, יש להכנס לפוסט לפני ההדפסה