02 נובמבר, 2009

הדוב חולה


כשהילדים של אחרים חולים, זו רק שפעת. כשהילדים שלי חולים זה תמיד בגדר סכנת חיים, גם אם הם רק מצוננים. וכך ביליתי את הלילות האחרונים בנים לא נים, כשכל שעה, נגעתי במצח הדוב ובעורף ליתר בטחון, להרגיש מה מידת החום ואיך הנשימות. אחרי שלושה ימים של חום גבוה (סביב ה39), ללא כל סימפטומים, נשברתי ולקחתי את הדוב הקטן לרופא. כמוני, היו שם עוד אלפי הורים וילדים חולים, מצוננים, משתעלים. נכנסתי לפניקה, כמה לא מפתיע, מהמחשבה על כל המיקרובים, שיתנפלו עלינו ויחזרו איתנו הביתה, אבל חיכיתי בהתמדה. לבסוף זכינו לאבחנה הלא מקורית, שפעת.
בבוקר קמתי מלאת מוטיבציה ורצתי לסופר להביא פרודוקטים למרק עוף. הרופא שלנו אומר: שמרק עוף טוב לריפוי כל סוגי המחלות, החל משפעת, דרך מחלות מעיים ואפילו לסתם חלושס, גופני או רוחני. הוא אמר שישנם מחקרים רבים שמוכחים שזה נכון. מאחר ולא נרשמה לדוב, כל תרופה אחרת, יצאתי למבצע מרק העוף.
בעוד המרק מתבשל, חכחתי בדעתי, מה לעשות עם חלקי העוף המכובס, שישארו בסוף הבישול. התלבטתי בין טורטיות מקסיקניות לבין פסטיות מרוקאיות כשלבסוף נזכרתי באופציה של טורטליני, הלא הם הקרפלך האיטלקיים. כל המשפחה מרגישה שהרוויחו מהשפעת, שבינתיים מראה סימני נסיגה.

מרק עוף - בזכות השפעת ומזג האויר
את מרק העוף אני מבשלת בסיר של פסטה, כך שבסיום, הכל נשלף עם המסננת ואין צורך לסנן לקערות ולהחזיר לסיר ולנקות את מה שנשפך בדרך. בסיר שמתי: שתי כרעיים של עוף, ללא עור, מנוקות, חצויות ושטופות, שתי חתיכות של גרון של הודו (עיצה גאונית של ענת), חזה עוף אחד, צרור פטרוזילה, קצת שמיר, שני ענפי סלרי, שני גזרים, בצל אחד שלם, מקולף, שנעצתי בו שני נעצי ציפורן (התבלין), כמה גרגירי פלפל שחור ושני ענפי רוזמרין. בישלתי שעתיים וסיננתי.

טורטליני - בזכות מרק העוף
300 גרם קמח סמולינה דורום עם רבע כפית מלח ו3 ביצים. לשתי טוב טוב, עד שהתקבל בצק אלסטי, מעט נוקשה. כיסיתי ונתתי לו לנוח כחצי שעה.
למילוי: טיגנתי בצל חתוך גס בשמן זית עד שהזהיב וטחנתי במטחנת בשר, יחד עם חלק מהעוף והפטרוזיליה.
פתחתי את הבצק, בעזרת אבא דוב ודוב מחלים, במכונת הפסטה, עד לשלב אחד לפני אחרון. קרצתי עיגולים, מלאתי במלית, סגרתי לחצי עיגול והידקתי הקצוות למראה הטורטליני.
כמעט שבישלתי את הטורטליני המוכנים במרק. ברגע האחרון, גיא (קרוב רחוק), שבא לייעץ בענייני שיפוצים, אמר שאולי כדאי לבשל במים, כמו הקרפלך, הוא צדק.
בישול מהיר במים רותחים עם מלח וסינון לקערה.
הטורטליני והמרק התאחדו בצלחות האישיות.

ולסיום, שיר שאמא שלי היתה מקריאה לי לפעמים כשהייתי חולה. אתמול חיפשתי אותו, מצאתי והקראתי לדוב, באופן מפתיע זה שיעשע אותו, או שהוא סתם שיתף פעולה, כדי לא להעליב.
הדוב חולה, חולה הדוב, ודאי אכל דבר מה לא טוב, עתה שוכב עצוב כל כך, ונאנח, ונאנח...הכל סביבו מתרוצצים, עצות טובות מייעצים: אולי נמרח מעט ביוד? היוד תמיד מועיל מאד! אולי תחבושת רטובה אמרה זהבה הבובה. אולי נרחץ אותו במים? אולי נרכיב לו משקפיים? וכל עצה טובה כל כך - אך הוא בוכה ונאנח... בכה בכינו גם אנחנו, ונאנחנו, התייפחנו... הציל אותנו מר שפן, בר דעת הוא, לא פטפטן. והוא הכריז, מכל מקום טובה תרופה אחת - מדחום! מדחום גדול, מדחום אמבט, הוא ירפא אותו מיד! וכך היה. ובא מדחום, וחיש מהר מדד החום, ולא עברו חמש דקות - קפץ הדוב מוכן לרקוד.
(הדוב חולה , מרים ילן שטקליס)









Print Page - להדפסת פוסט זה בלבד, יש להכנס לפוסט לפני ההדפסה

אין תגובות: