ירוק, צהוב וכתום

כשדבר מגיע לא בעתו, הוא יכול לעורר רגשות דו-משמעיים, מנוגדים. 26 מעלות צלזיוס באמצע ינואר, הם דוגמא לקונפליקט רגשי שכזה. מצד אחד טמפרטורה של 26 מעלות, היא הטמפרטורה המועדפת עלי והייתי שמחה לחיות בטמפרטורה שכזו 365 יום בשנה. אז מאד נעים לי כשהטרמומטר מראה טמפרטורות שבין 24 ל28. ומצ\הצד השני, ינואר! לא נעים לי שנעים לי שזו הטמפרטורה בחודש ינואר. כך יוצא שנעים לי ומאד לא נעים לי בו זמנית. וכך אני מוצאת עצמי מצטערת ומתנצלת על דברים שאין לי יד ורגל בהם ובאמת אם אצטער או איהנה, זה לא ישנה דבר.
דבר שמגיע לא בעתו, קשה לשמוח בו. לכן כשהגיע החורף סוף, סוף במלוא הדרו נמלאתי שמחה...
אבל גם הצטערתי (כי נעים להיות קצת עצובים, כשגשם בחוץ ופוך בפנים). אז לבשתי את כל הסוודרים העבים שקניתי מזמן, הפעלתי את החימום, עשיתי מקלחת חמה ומרק. בעצם לא מרק אחד אלא שלושה: אחד ירוק (אפונה), שני צהוב (וישסואז), שלישי כתום (בטטה).

שלושה מרקים טעימים לגדולים ולקטנים, בקלי קלות.

מרק אפונה
120 גרם חזה אווז מעושן, ללא השומן חתוך לקוביות קטנות
500 גרם חצאי אפונה יבשה
2 גזרים חתוכים גס
3 כפות שמן זית
בוררים את האפונה ושוטפים מספר דקות במי ברז.
בסיר כבד, משחימים את חזה האוז בשמן זית. מוסיפים האפונים מערבבים כדקה, מכסים בכ 2 ליטר מים ומביאים לרתיחה. מוסיפים את הגזר ומבשלים כשעה וחצי, עם מכסה, על אש בינונית, עד שהאפונה מתרככת ומתפוררת.
מוסיפים מלח ומים במידת הצורך.
אפשר להוסיף אורז, קרוטונים, בצקניות, גבינה צהובה מגורדת.

מרק וישסואז (צהוב ירקרק)
2 כרשות (ליק / לוף / פראסה)
4 תפוחי אדמה גדולים חתוכים לקוביות
גבעול סלרי
3 כפות שמן זית
מלח
עלה דפנה
טימין 3 גבעולים
4 גבעולי פטרוזיליה
קוצצים את הכרישה ומאדים בשמן זית תוך ערבוב, עד שהכרישה הופכת שקופה.קוצצים את גבעול הסלרי, עד לעלים ומוסיפים את הסלרי הקצוץ לסיר. מאדים כ 2 דקות נוספות ומוסיפים את תפוחי האדמה. מערבבים כ2 דקות ומכסים ב2 ליטר מים. מוסיפים את התבלינים וגבעול הסלרי עם העלים, שנותר. מכסים, מרתיחים ומבשלים כ30 עד 40 דקות. מוציאים את עלה הדפנה. יש כאלה שמוציאים גם את הסלרי הפטרוזיליה וגבעולי הטימין. אני השארתי וטחנתי הכל יחד במוט טחינה. מתקנים תיבול. מוסיפים שמנת מתוקה, אם רוצים ואוכלים.
בהגשה, אפשר להוסיף: שמנת חמוצה, יוגורט, זילוף של שמן זית.

מרק בטטה
3 – 4 בטטות גדולות ורצוי צעירות
3 כפות שמן זית
מלח
פלפל
שמנת מתוקה / חמוצה / יוגורט (לא חובה)
קולפים את הבטטות, חותכים לקוביות גסות. מקפיצים את הבטטות בשמן זית חם תוך ערבוב, עד שמשחימות מעט (לא חובה). מכסים בכליטר וחצי מים מרתיחים ומבשלים בסיר מכוסה כ20 דקות עד חצי שעה. כשהבטטות התרככו, מתבלים את המרק, מוסיפים מים במידת הצורך וטוחנים במוט טחינה. מתקנים תיבול, אם יצא דליל מדי, ממשיכים לבשל ללא מכסה.
אנחנו אוכלים את המרק כפי שהוא, יש לו מרקם קטיפתי, גם ללא תוספות. מי שרוצה, יכול להוסיף שמנת מתוקה / חמוצה / יוגורט ואו שקדי מרק או קרוטונים.

Print Page - להדפסת פוסט זה בלבד, יש להכנס לפוסט לפני ההדפסה

הדוב חולה

כשהילדים של אחרים חולים, זו רק שפעת. כשהילדים שלי חולים זה תמיד בגדר סכנת חיים, גם אם הם רק מצוננים. וכך ביליתי את הלילות האחרונים בנים לא נים, כשכל שעה, נגעתי במצח הדוב ובעורף ליתר בטחון, להרגיש מה מידת החום ואיך הנשימות. אחרי שלושה ימים של חום גבוה (סביב ה39), ללא כל סימפטומים, נשברתי ולקחתי את הדוב הקטן לרופא. כמוני, היו שם עוד אלפי הורים וילדים חולים, מצוננים, משתעלים. נכנסתי לפניקה, כמה לא מפתיע, מהמחשבה על כל המיקרובים, שיתנפלו עלינו ויחזרו איתנו הביתה, אבל חיכיתי בהתמדה. לבסוף זכינו לאבחנה הלא מקורית, שפעת.

בבוקר קמתי מלאת מוטיבציה ורצתי לסופר להביא פרודוקטים למרק עוף. הרופא שלנו אומר: שמרק עוף טוב לריפוי כל סוגי המחלות, החל משפעת, דרך מחלות מעיים ואפילו לסתם חלושס, גופני או רוחני. הוא אמר שישנם מחקרים רבים שמוכחים שזה נכון. מאחר ולא נרשמה לדוב, כל תרופה אחרת, יצאתי למבצע מרק העוף.
בעוד המרק מתבשל, חכחתי בדעתי, מה לעשות עם חלקי העוף המכובס, שישארו בסוף הבישול. התלבטתי בין טורטיות מקסיקניות לבין פסטיות מרוקאיות כשלבסוף נזכרתי באופציה של טורטליני, הלא הם הקרפלך האיטלקיים. כל המשפחה מרגישה שהרוויחו מהשפעת, שבינתיים מראה סימני נסיגה.

מרק עוף - בזכות השפעת ומזג האויר
את מרק העוף אני מבשלת בסיר של פסטה, כך שבסיום, הכל נשלף עם המסננת ואין צורך לסנן לקערות ולהחזיר לסיר ולנקות את מה שנשפך בדרך. בסיר שמתי: שתי כרעיים של עוף, ללא עור, מנוקות, חצויות ושטופות, שתי חתיכות של גרון של הודו (עיצה גאונית של ענת), חזה עוף אחד, צרור פטרוזילה, קצת שמיר, שני ענפי סלרי, שני גזרים, בצל אחד שלם, מקולף, שנעצתי בו שני נעצי ציפורן (התבלין), כמה גרגירי פלפל שחור ושני ענפי רוזמרין. בישלתי שעתיים וסיננתי.

טורטליני - בזכות מרק העוף
300 גרם קמח סמולינה דורום עם רבע כפית מלח ו3 ביצים. לשתי טוב טוב, עד שהתקבל בצק אלסטי, מעט נוקשה. כיסיתי ונתתי לו לנוח כחצי שעה.
למילוי: טיגנתי בצל חתוך גס בשמן זית עד שהזהיב וטחנתי במטחנת בשר, יחד עם חלק מהעוף והפטרוזיליה.
פתחתי את הבצק, בעזרת אבא דוב ודוב מחלים, במכונת הפסטה, עד לשלב אחד לפני אחרון. קרצתי עיגולים, מלאתי במלית, סגרתי לחצי עיגול והידקתי הקצוות למראה הטורטליני.
כמעט שבישלתי את הטורטליני המוכנים במרק. ברגע האחרון, גיא (קרוב רחוק), שבא לייעץ בענייני שיפוצים, אמר שאולי כדאי לבשל במים, כמו הקרפלך, הוא צדק.
בישול מהיר במים רותחים עם מלח וסינון לקערה.
הטורטליני והמרק התאחדו בצלחות האישיות.

ולסיום, שיר שאמא שלי היתה מקריאה לי לפעמים כשהייתי חולה. אתמול חיפשתי אותו, מצאתי והקראתי לדוב, באופן מפתיע זה שיעשע אותו, או שהוא סתם שיתף פעולה, כדי לא להעליב.
הדוב חולה, חולה הדוב, ודאי אכל דבר מה לא טוב, עתה שוכב עצוב כל כך, ונאנח, ונאנח...הכל סביבו מתרוצצים, עצות טובות מייעצים: אולי נמרח מעט ביוד? היוד תמיד מועיל מאד! אולי תחבושת רטובה אמרה זהבה הבובה. אולי נרחץ אותו במים? אולי נרכיב לו משקפיים? וכל עצה טובה כל כך - אך הוא בוכה ונאנח... בכה בכינו גם אנחנו, ונאנחנו, התייפחנו... הציל אותנו מר שפן, בר דעת הוא, לא פטפטן. והוא הכריז, מכל מקום טובה תרופה אחת - מדחום! מדחום גדול, מדחום אמבט, הוא ירפא אותו מיד! וכך היה. ובא מדחום, וחיש מהר מדד החום, ולא עברו חמש דקות - קפץ הדוב מוכן לרקוד.
(הדוב חולה , מרים ילן שטקליס)

Print Page - להדפסת פוסט זה בלבד, יש להכנס לפוסט לפני ההדפסה