15 אוגוסט, 2010

כמו לחמניות חמות


לפני כמה ימים / The other day ( באנגלית זה נשמע טוב יותר), נתקלתי במתכון ללחמניות ללא לישה - כאן. מאז קורס הלחם המפורסם שעשיתי לפני למעלה משנה, אני נוטה להתרחק ממתכוני אינסטנט מסוג זה. אבל משהו במתכון, או אולי בתמונת הלחמניות כמו גם הכבוד אותו אני רוחשת לכותבת בלוג זה ולמתכוניה, משך אותי לגשת למטבח, מיד, ולהכין את הלחמניות.
השעה הייתה אחת עשרה בבוקר, הדוב ואני כבר רכשנו כרטיסים ל"שרק לנצח" בשעה ארבע עשרה ושלושים ומיד לאחר מכן החלטנו ללכת לרחוץ בים. חישוב זמנים קצר: יציאה מהבית ב13:40, הכנת כריכים 13:30, קירור הלחמניות כ15 דקות (לא מספיק, אבל מתפשרים), אפיה כ20 – 25 דק', התפחה שנייה כ20 דקות (שוב לא אידיאלי, אבל...), התפחה ראשונה כשעה, הכנה כ14 דקות. העלה את התוצאה המבוקשת, אם זה עובד, כנראה שיהיו לנו לחמניות טריות לפיקניק על החוף.
הלחמניות עמדו בלו"ז, עמדו במבחן הטעם ואפילו במבחן הזמן - לאחר שהנותרות אוחסנו לילה שלם ועוד קצת בשקית נייר ושמרו על טריות, מרקם וטעם.
אז הרי המתכון, בשינויים קלים (כזו אני, תמיד צריכה להתאים / להטעים).




לחמניות ללא לישה
(כ 12 לחמניות בסגנון ג'בטה)

80 מ"ל מים פושרים (במקור חלב)
7 גרם שמרים יבשים (11/2 כפיות)
8 גרם סוכר (1 כפית)
מערבבים בקערה ומניחים לשמרים להתחיל לעבוד כ10 דקות. מוסיפים:
330 גרם מים פושרים
100 גרם מחמצת (בשביל הטעם, לא חובה ולא קיים במקור)
500 גרם קמח לחם (שטיבל 2)
8 גרם מלח (1 כפית)
מערבבים הכל בעזרת כף לקבלת בצק רך. מכסים בקמח ושקית ניילון, מתפיחים כשעה, עד להכפלת הנפח.
מחמים תנור ל240 מעלות.
מוציאים בזהירות אל משטח מקומח היטב. מסדרים לצורת מלבן על ידי דחיפות קלות מהצדדים. חותכים בעזרת סכין לריבועים בגודל 7X7 ס"מ פחות או יותר. מעבירים בעזרת שפכטל או קלף בזהירות לנייר אפייה מרופד בסולת. מתפיחים עוד כ15 דקות. מעבירים לאבן הפיצה החמה. שופכים מים רותחים על תחתית התנור (פעמיים שלוש). ואופים במצב טורבו כ20 – 25 דקות, עד שהלחמניות משחימות היטב!
מצננים על גבי רשת.

Print Page - להדפסת פוסט זה בלבד, יש להכנס לפוסט לפני ההדפסה

09 אוגוסט, 2010

סיפורים מהחיים

כשנשאל פוצ'ו על ידי אחד הילדים, בפעם השלישית לאותו הערב, כיצד הוא כותב ספרים? מאין הוא לוקח את הסיפורים. ענה פוצ'ו בפעם השלישית או הרביעית לאותו ערב, מהחיים. ואז גם הוסיף: תשאלו את ההורים שלכם איך התחתנו ותקבלו סיפור, סיפור מהחיים.
הילדים לא ממש הקשיבו, את השאלות קראו מדף שחיברו עם המורה או המורה חיברה עמם. לא פוצ'ו, לא הילדים, לא המורות ולא ההורים, אף לא אחד, חשבו שמישהו נתן דעתו על השאלות או באמת היה מעוניין לקבל תשובה. רק אני הרגשתי, ולא בפעם הראשונה, שכל הערב הזה של מפגש עם סופרים אורגן בשבילי. כמו שאני חשה לא פעם, כאשר אני רוכשת ספר ומתברר שהעלילה שלו כוונה רק אלי. וכך יצאתי מצוידת בכלי הכי חשוב שהוענק לי (ורק לי, באופן אישי) מזה זמן רב.
בדרך עוד ביקשתי הקדשה מסופר נערץ, שהצחיק אותי לא מעט בילדותי. אני נאלצת להודות או כמו שנהוג לאמר בתקופה זו נדרשת לגילוי נאות: אינני יכולה לצטט ולו פרק, סיפור או סצנה אחת מספריו של פוצ'ו. זכורה לי במעומעם דמותו הגרוטסקית של המורה שמילקיהו (ואולי לא היתה גרוטסקית?). זכור לי סיפור שקשור בגניבת תרנגולות (ואולי לא היה זה בספריו של פוצ'ו). כמובן שיכולה אני לשוב ולקרוא את "חבורה שכזאת", שכעת נפתחת בהקדשה אישית לי. אבל מה אם תתפוצץ כל הבועה? מה אם המיתוס יתנפץ לרסיסים? מוטב להניח לחבורה לשאת את זרי התהילה שקשרתי לה ולתת לעצותיו של ישראל ויסלר לשאת אותי למחוזות חדשים / ישנים.
באותו ערב, נחשפנו (רק אלה שהאזינו בקשב) לפרט קסום, לדרך בו נבנה סיפור / מערכון. היה זה רגע חשוב , מעטים אם בכלל הבחינו בו. ההרצאה נסתיימה, הורים עייפים, נגררו אחרי ילדים חסרי סבלנות, שנדרשו לשבת ארבעים דקות ולהעמיד פני תלמידים. בדיעבד, מסתבר שבכל שנה, נשמע אותו הסיפור, נשאלות אותן השאלות מושבות אותן התשובות והכל ממשיך לזרום. רק אני הרגשתי שזכיתי ושכל זה אורגן לכבודי.


קורסטטה עם שזיפים
250 גרם קמח סמולינה דורום (תוצרת de cecco ) או קמח עוגיות של שטיבל
להשיג אצל עמרני בשוק הכרמל / עדן טבע מרקט / ספייסז...
(קמח הפסטה של שטיבל עבה מדי! )
110 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות
80 גרם סוכר
2 כפיות אבקת אפיה
1/2 כפית מלח
1 ביצה (ג)
1 חלמון (ג)
1 כפית משחת וניל (או תמצית וניל)
כ30 גרם מים קרים (רק אם ממש ממש צריך)

5 שזיפים אדומים בשלים
3 כפות סוכר
3 כפות סאקה
(יין שזיפים יפני או כל אלכהול אחר) – לא חובה ואפשר גם יותר

1/3 צנצנת ריבת פובידל

מחלקים את השזיפים ל2 מגלעינים וחותכים כל חצי ל3 - 4 פלחים. משרים בסאקה והסוכר כחצי שעה.
מחמים תנור ל 190 מעלות.
מעבדים במעבד מזון את כל החמרים היבשים והחמאה, בפולסים קצרים, לקבלת בצק פירורי. מוסיפים את הביצים ומעבדים בפולסים קצרים. אם הבצק נשאר פירורי ואינו מתאחד לכדור בצק, מוסיפים בהדרגה את המים.
כדאי לבדוק בסבלנות, לי הספיקו הביצים.
משטחים את כדור הבצק, בתבנית הרצויה. בעובי של כ1/2 ס"מ. מורחים את הריבה בשכבה דקה. מניחים את השזיפים מעל בשכבה שטוחה, עם מעט חפיפה. מזליפים מעל מעט מהרוטב שנשאר בקערה. אופים כ40 דקות, עד שמהבצק מקבל צבע אפוי (זהירות לא להשחים יותר מדי).

Print Page - להדפסת פוסט זה בלבד, יש להכנס לפוסט לפני ההדפסה

02 אוגוסט, 2010

La Dolce Vita - אגם קומו

(7/2010) Lago di Como, Lombardia, Italia- כמעט ללא מילים, אבל עם הרבה אוכל...






השוק השבועי בLenno







אחרי השוק:





מנת הבית, ניוקי ברוטב פטריות וגורגונזולה



עוד ארוחת צהרים טיפוסית (בבית):




טיול קצר לDervio





ארוחת ליל שבת, בחצר ליד הפלג