הבוקר אמרה לי אחת, שרק כשמישהו מפסיק להאשים את כל העולם ומתחיל לקחת אחריות, להבין את החלק שלו במה שקרה לו, רק אז הוא יוכל לשנות את חייו ולהתקדם הלאה. עד שלא תיקחי אחריות ותביני שרק את אשמה במה שקורה לך, שום דבר לא ישתנה. את יכולה להאשים את ההורים, החברים, השכנים, האחרים...
הערב אמר לי אחד, שדיבר עם אחרת, שהיא חושבת שכולם אשמים ורק היא נהדרת. פתאום נזכרתי בשיחה שלי מהבוקר עם אחת אחרת וכמה חבל שנהדרת לא יכולה לדבר עם אחראית, מבינה ובוגרת.
ומה איתי?
1. בדרך כלל (וגם הפעם), טוחנת עצמי לדעת ויכולה למצוא את חלקי... בכל דבר ועניין.
2. חוזרת לפילוסופיה בחצי גרוש הגנובה שלי, לבנות ולא להרוס (כל כך פוליאנה!).
בחיים כמו בספרים (אלגנטיות של קיפוד למשל) שיחות פילוסופיות על החיים והתרבות (ספרות, פילוסופיה, קולנוע MP3) משתלבות היטב באמירות פילוסופיות על אוכל. אז אני אנסה לבנות (לא להרוס) ואתם מוזמנים לאכול, ריזוטו עם פטריות אוכל משובח עם הרבה, הרבה בחישות.
ריזוטו פטריות
הריזוטו עשוי פטריות מיובשות, שלהן טעם חזק וארומתי יותר מהפטריות הטריות הנמצאות על מדפי הירקות בארץ. אם הייתי גרה באיטליה הייתי משלבת בין פטריות פורציני טריות לפטריות מיובשות.
500 גרם אורז ארבוריו!
1/3 כוס ורמוט לבן
3 ליטר ציר עוף / ירקות
2 כפות חמאה
1 כף שמן
1 כוס פטריות מיובשות (שמפניון, פורציני וחורש)
המים בהם הושרו הפטריות
שמנת 38%
פרמזן
עוד חמאה – לבעלי לב חזק
משרים את הפטריות בכוס מים רותחים כחצי שעה ויותר. מסננים את הפטריות מלמעלה עם כף או מסננת קטנה (בתחתית הצטבר חול!) ושומרים את המים.
מחמים את ציר העוף (לא מרתיחים) ושומרים על אש קטנה.
בסיר כבד על אש בינונית, מחמים את השמן והחמאה. מוסיפים את האורז ובוחשים עד שמתחמם, מוסיפים את הורמוט ומערבבים את שנספג. מוסיפים בכל פעם מצקת מלאה של ציר עוף לסיר האורז ומבשלים תוך ערבוב, עד שנספג. בערך בחצי הדרך, מוסיפים את הפטריות ומי ההשריה שלהן.
ממשיכים כך כ20 דקות עד חצי שעה, עד שהאורז התבשל אך נשאר אל דנטה. טועמים, מתכנים תיבול אם צריך. מכבים את האש, מניחים לאורז לעמוד בסיר מכוסה כ 5 דק', מוסיפים חמאה ושמנת, מחלקים לצלחות, עם פרוסות פרמזן דקיקות מלמעלה.
Print Page - להדפסת פוסט זה בלבד, יש להכנס לפוסט לפני ההדפסה
תגובה 1:
אז את מהורהרת? נשמעת כמוני... מנתחת את עצמי לדעת :-) ומנחמת את עצמי שמהורהרת יותר טוב ממעורערת :-) ובכלל, כזאת רוח שורקת בחוץ ופתאום כל כך חורפי שהרהורים וריזוטו נראים הולמים להפליא.
הוסף רשומת תגובה