ממהרת לזרוק וסלט קיסר

כשהלכתי השבוע לאורך הים, ראיתי דייג. בעצם ראיתי הרבה דייגים. הרעיון של ים ודייגים תמיד גורם להרגשה טובה. זה נראה לי אפקט פלציבו. מגיל צעיר הורגלנו לתחושות מסוימות שימלאו אותנו בהקשר לסצנות אלה או אחרות. לכן אנחנו מחכים בקוצר רוח ליום ההולדת, מסכנים נורא ורוצים פינוק כאשר חולים, מתמלאים ברוך למראה רך נולד (גם אם הוא מכוער כמו שד) ומתמלאים שלווה ונינוחות למראה הים והדייגים. אני למשל מתמלאת עצב למראה השקיעה ועייפות למראה הרך הנולד ומיד אחר כך נתקפת געגועים עזים, כמובן.
אבל לא זה העניין. לצד אותו דייג, היה סל פלסטיק ישן עם ידיות קרועות שהוחלפו בחוט ברזל. המחשבה הראשונה שלי הייתה: כמה מגוחך, הרי סל כזה עולה מעות ספורות, אפילו דייג יכול להרשות לעצמו. המחשבה הבאה הייתה, כמה מסואבים אנחנו, מקולקלים, מסונוורי שפע. שכחנו את היכולת להסתפק במועט. הפסקנו לתקן גרביים, הפסקנו לתקן מכשירי חשמל, הרגילו אותנו שאין טעם לתקן, יותר זול להחליף. פתאום כל כך מצא חן בעיני אותו הסל, כל כך רציתי לחזור לתקן, לחזור למחזר, לחזור. קשה לחזור אחורה, אבל בעניין הצריכה, אני חושבת להתחיל בתיקון, אני מרגישה שהגענו למקום מעוות.
וולי צדק!
ועכשיו לעניין הקיסר: כפי שציינתי בפרקים הקודמים, זכיתי לקבל חסות ועלים רעננים, טריים, פריכים וטעימים. אני מרגישה ברת מזל, מאין כמותי. עם זאת, כמו פולניה, אני מתמלאת עצב. למה כל כך קשה להשיג ראש חסה, צעיר, בריא וטעים. עד היום נאלצתי לזרוק את רוב רובו של הראש לפח וגם אז, מה שנשאר לא היה טעים במיוחד. אבל בחזרה לחסה... עם חסה כזו היינו מוכרחות לאכול סלט קיסר. כבדנו גם את הבנים. חיפשתי את המתכון של סלט הקיסר של דיקסי, שכה אהוב עלינו. בפעם הראשונה הכנתי את המתכון במדויק. בפעם השנייה החלטנו קצת לשנות. אנחנו מעדיפות את הגרסה שלנו. אני ממהרת להעלות אותה, אפילו שמתכוני הבוקצ'וי עדין מחכים בתור, כי אני פשוט צריכה את המתכון זמין.

סלט קיסר על הדיקסי
לרוטב
1 ביצה
1 כפית רוטב ווסטר (וורצ'סטר)
3 כפות מיץ לימון טרי
מעט מלח
1 כפית צלפים, קצוצים מעט בסכין
כמה טיפות טבסקו
1 כפית חרדל דיז'ון חלק
1/4 כוס שמן זית
1/4 כוס שמן קנולה / אורז
מבשלים את הביצה במים ומודדים 45 שניות מהרתיחה, לקבלת ביצה רכה. מניחים בכוס קטנה, מסירים בזהירות את הכיפה ומוציאים את התוך לקערית. מסופים את יתר המרכיבים, פרט לשמן. מערבבים בעזרת בלנדר יד ומוסיפים את השמנים בזרזיף דק תוך כדי ערבול, בשיטת הכנת המיונז. מתקבל רוטב סמיך. טועמים ומתקנים תיבול. הרוטב ישמר מס' ימים במקרר.
לקוחים את ראש החסה השלם, במידת האפשר, מניחים על צלחת ופורסים לפרוסות. מוסיפים עגבניות שרי (תמר?) חצויות וקרוטונים (עדיף בלי). מפזרים מעל כ1/3 מכמות הרוטב ופרמזן מגורדת.

Print Page - להדפסת פוסט זה בלבד, יש להכנס לפוסט לפני ההדפסה