סוף שבוע של בנות

הבנים נסעו לטיול גברים אי-שם ברחבי תבל והשאירו אותנו, הבנות, לבד לסוף השבוע. הכרזנו על זמן איכות. בחרנו סרטים בDVD, הרכבנו תפריט ו... בעצם זה הכל. כי יש לימודים, עבודה ומטלות שוטפות, אחרי הכל אנחנו לא בחופשה, רק בסוף שבוע של אחוות בנות.
באין גברים בשטח התפריט אינו מוגבל ואנחנו יכולת להשתולל. הרבה ירקות, כופתאות ופחמימות (אסיאתי, זה הטרנד החדש שלנו). התחלנו דווקא עם תרד. לשחר יש חיבה רבה לירק הזה, שרוב הילדים והילדות נרתעים ממנו. חשבנו להסתפק בפיתה טוסט עם תרד ואז עלה רעיון הכופתאות. אחרי הכל אנחנו כנראה מכורות לז'אנר (הכופתאות המאודות). ההבדל מסתכם בעוד עשרים דקות עבודה בסך הכל, אם נעלים עין מהסיר הנוסף הקערה ומשטח הרידוד. התחלנו עם תרד והמשכנו בניסוי עם שאריות. את יתרת הבצק שנשאר אחרי שמילוי התרד נגמר, מלאנו בשאריות סלמון מהארוחה של תחילת השבוע.
פינוקים וזמן איכות, ירקות וארוחה אוריינטלית, אם יש לנו את אלה אז למה לא לנסות עוד כיוון חדש "אגרול" צמחוני. על בסיס מתכון של אגרול המצאנו לנו רול צמחוני חצי מטוגן וחצי מאודה.
מדושנות עונג, באווירה של דירת רווקות, שקענו לנו כל אחת בפינת הספה שלה עם הסגנון הספרותי האהוב עליה, דמדומים לאחת והארוקי לשנייה, מחכות למזון שיתעכל ויאפשר לנו לעבור לארוחת הבנות הבאה.

כופתאות מאודות במילוי תרד
לבצק:
1/2 כוס קמח רגיל (רב תכליתי)
1/2 כוס קמח אורז
1/4 כפית מלח
2 כפות קורנפלור
1 כף שמן
1 כוס מים רותחים.
למילוי:
200 גרם עלי תרד
1 שן שום קצוצה (לא חובה)
1/2 כפית אבקת ג'ינג'ר
שמן או חמאה
2 כפות רוטב סויה
פרורי לחם
2 כפות קשיו קלוי גרוס
במחבת כבדה, מחממים חמאה או שמן מקפיצים קלות את השום ומאדים את התרד. כאשר התרד מתרכך מורידים מהאש ומקררים. מניחים מספר דקות במסננת בכדי להגיר את הנוזלים.
מוסיפים לתרד את הסויה והקשיו. אם התערובת רטובה מדי מוסיפים מעט פירורי לחם.
להכנת הבצק, מערבבים בקערה את כל המרכיבים היבשים. מוזגים לקערה מים רותחים, תוך כדי ערבוב, בעזרת מזלג. נותנים לבצק להתקרר מספר דקות, מוסיפים את השמן ולשים ביד. נותנים לבצק לנוח, מכוסה, כחצי שעה.
לוקחים מהבצק כ 5 כדורים בקוטר 3 ס"מ, את יתרת הבצק שומרים מכוסה, כדי שלא יתיבש. מרדדים על משטח מקומח, רצוי מסיליקון, כל כדור לעגול בקוטר של כ8 ס"מ. נעזרים בקמח בכדי שלא ידבק.
במרכז כל עיגול, מניחים כפית גדושה של מלית, אוספים את השולים, ומהדקים תוך כדי סיבוב. מתקבלות כופתאות בצורת צרור או שום.
בסיר אידוי עם סלסלת אידוי או בסיר קוסקוס, מרתיחים 2 ליטר מים עם כף מלח. מרפדים את תחתית הסלסילה בעלי חסה, מניחים מעל 5 עד 8 כופתאות בכל פעם, ומאדים כ 7 דקות.
אוכלים מיד, עם רוטב סויה.

אותן הכופתאות במילוי סלמון
בכדי שאפשר יהיה להבחין בין סוגי המילוי השונים, גלגלתי את הכופתאות לצורת כדור. זה השפיע גם על המרקם והטעם. מומלץ לנסות את שיטת הכדור, גם אינכם ממלאים במילוי שונה.
למילוי הסלמון:
כ 100 גרם סלמון מאודה או אפוי בתנור
כוסברה או פטרוזיליה (לא חובה)
1 כף רוטב סויה
1 כפית שמן שומשום
1 כפית ג'ינג'ר טרי מגורד(לא חובה)
מפוררים את הסלמון לפירורים גסים, בעזרת מזלג. מוסיפים את יתר המרכיבים ומערבבים לקבלת תערובת אחידה. טועמים ומתקנים תיבול.

רול צמחוני בסגנון אגרול/גיוזה
כ12 יחידות של רול צמחוני, בבצק אגרול, חצי מאודה בסגנון גיוזה.
לבצק:
21/2 כוסות קמח
1 כפית מלח
2 ביצים
1/4 כוס מים
למלית:
2 כוסות כרוב קצוץ לרצועות
2 גזרים חתוכים לקיסמים
2 מקלות סלרי חתוכים לקיסמים
בצל ירוק קצוץ (הבצל והעלים)
1 כוס אפונה סינית מופשרת
1 כוס נבטים סיניים
3 כפות רוטב סויה
1 כף מירין
1 כפית שמן שומשום
1 כף שמן זית
(אפשר גם כרובית, ברוקולי, אספרגוס, שומשום)
להכנת הבצק, מערבבים את הקמח והמלח, בקערה. בכלי נפרד, מערבבים את הביצים והמים. מוסיפים את המים והביצים לקמח ולשים כ5 דקות, לקבלת בצק רך וגמיש. מוסיפים מעט קמח במידת הצורך. מכסים ומניחים לבצק לנוח כחצי שעה.
במחבת כבדה או ווק, מחמים כף שמן זית, על אש גבוהה. מקפיצים את החלק הלבן של הבצל, מספר שניות. מוסיפים את הכרוב, הגזר והסלרי, מקפיצים כ 3 דקות. מוסיפים את האפונה הבצל הירוק והנבטים ומקפיצים כ דקה. מוסיפים את סויה, מירין ושמן שומשום, מערבבים ומניחים להתבשל כ2 דקות נוספות. כאשר רוב הנוזלים מתאדים מורידים מהאש ומצננים.
מאחר והבצק, מאד גמיש, בדומה לבצק פסטה, הדרך הנוחה ביותר לרדד אותו, היא בעזרת מכונת פסטה. מחלקים את הבצק לשני חלקים ובעזרת קמח, מרדדים לשני מלבנים. במכונה שלי 7 שלבים, אני רידדתי עד לשלב 5. מחלקים כל רצועה לשישה מלבנים בגודל של 7 / 12 ס"מ לערך.
מניחים מעט מהמילוי לאורך המלבן ומשאירים שוליים כל 1 ס"מ בשני קצותייו. מקפלים את השוליים על המילוי ומגלגלים לקבלת רול.
מרתיחים מים. במחבת עם תחתית כבדה, מחמים 2 כפות שמן. כשהשמן חם, מניחים כמה רולים שיכול המחבת להכיל. מטגנים את הרולים משני הצדדים, עד שישחימו קלות. שופכים, בזהירות, כ1/3 כוס מים רותחים למחבת, מכסים ומאדים עד שלא נותרים יותר מים במחבת. אם המחבת גדולה מאד, יתכן שצריך יהיה לשים מעט יותר מים.

הגרסה המהירה לרול הצמחוני (וגם היותר משמינה, כנראה)
במקום הבצק, אפשר להשתמש בעלי סיגר קפואים.
מניחים לעלי הסיגר להפשיר כרבע שעה. מושחים את עלה הסיגר במעט שמן זית, משני צדיו, בעזרת מברשת. ממלאים ומגלגלים. מניחים בתבנית מרופדת ברדיד אלומיניום או נייר אפיה. מושחים את הרולים במעט שמן זית. מניחים בתנור אפיה במדף הכי גבוה ואופים בתנור שחומם מראש ל220 מעלות, עד שמשחימים (כ15 – 20 דקות).

Print Page - להדפסת פוסט זה בלבד, יש להכנס לפוסט לפני ההדפסה

כופתאות מאודות

הכל התחיל מילד בן אחת עשרה, שהכריז על רעב, באמצע רובע צ'יינה טאון הלונדוני. אותו ילד סיים לא מכבר את ארוחת הבוקר ואותה תחושת רעב שאחזה בו, מקורה בשעמום. הוא ביקש לשעשע את חיכו במקום לשעשע את עיניו.
בלית ברירה ומתוך תובנה, שרק האוכל יוכל לסתום את הגולל על מוצא פיו של העולל ... נרכשה לחמנייה מאודה ממולאה בעוף וירקות. אחרי ביס אחד, הבנו כולנו, שעולמות חדשים עומדים להיפתח בפנינו, עולמות של כופתאות ומאודים.
עכשיו, פתאום בכל חלון, הבחנו לצדן של חיות משונות, במאודים שונים ומשונים, בכופתאות וכיסנים. לא יכולנו לחכות לרגע החזרה הביתה, שבו נתחיל את המסע בעולם החדש, האוריינטלי, הממולא, המאודה עם מגע אישי, מותאם לטעם המקומי.
הלחמניות הוכנו ונזללו, עוד לפני שהספקתי להוציא מצלמה מנדנה (לכן מיד הוכן סיבוב נוסף). אבל הלחמניות היו רק תחילתה של דרך. מחקר קצר העלה שפע של מתכוני כופתאות מכל העולם, עכשיו צריך רק לסנן, לבחון, להתאים ולטעום. התחלנו בכופתאות בסגנון אסיאתי, בשתי צורות אידוי שונות.

לחמניות מאודות במילוי שאריות
ניתן למלא את הלחמניות במליות שונות, בשר, עוף, דגים או ירקות. אני השתמשתי בעוף והבשר שנשארו לי ממרק עוף שהכנתי. (כ 10 לחמניות)
לבצק:
2 כוסות קמח
1 כפית שמרים יבשים
1 כף סוכר
140 מ"ל מים פושרים
1 כף שמן
למילוי:
כ 400 גרם בשר בקר ובשר עוף מבושלים מהמרק
1 בצל שאלוט, קצוץ גס
1 כפית כמון
1/2 כפית כוסברה
1/2 כפית הל
1 כף שמן לטיגון
1 כפית פלפל צ'ילי
2 כפות רסק עגבניות
2 כפות סויה
1 כף מירין
1/2 כוס מים
מערבבים את הקמח עם השמרים, הסוכר והמלח. מוסיפים את המים והשמן. לשים את הבצק ביד או במיקסר עם וו לישה כ5 דקות. מתקבל בצק רך. מכסים את הקערה ומניחים לבצק לתפוח כשעה, עד להכפלת הנפח.
בינתיים מכינים את המילוי. מסירים מכרעי העוף שיצאו מהמרק את חלקי הבשר הנקיים, ללא סחוס, מפוררים מעט בעזרת האצבעות. מפרקים מגרון ההודו והעצמות את הבשר. בסיר עם תחתי כבדה, מחמים שמן ומאדים את הבצל. כשהבצל מתחיל להיות שקוף מוסיפים את הכמון, הכוסברה וההל אחרי דקה את הצ'ילי ורסק העגבניות. מבשלים דקה נוספת תוך ערבוב ומוסיפים את הבשר (אפשר גם קצת סלרי וגזר שיצאו מהמרק). מערבבים את הבשר כך שיתכסה כולו ברוטב ומוסיפים את הסויה והמירין. מבשלים כ20 דקות על אש קטנה עם מכסה, עד שרוב הנוזלים מתאדים.
כשהבצק מוכן, מחלקים לכדורים בגודל של כדור פינג פונג. מרדדים את הכדורים, על משטח מקומח, לעגול בקוטר של כ8 ס"מ. מניחים במרכז של כל עגול, כף גדושה של מילוי, אוספים את הקצוות למרכז, כמו שקיק. מהדקים תוך סבוב, לקבלת כדור עם קצה מסובב. מניחים ללחמניות לתפוח כ 20 – 30 דקות, מכוסות בניילון או במגבת לחה.
בסיר אידוי עם סלסלת אידוי או בסיר קוסקוס, מרתיחים 2 ליטר מים עם כף מלח. מרפדים את תחתית הסלסילה בעלי חסה, מניחים מעל 3 או 5 לחמניות, תלוי בגודל הסלסלה (ולא לשכוח שהלחמניות ממשיכות לתפוח באידוי). מאדים כ 15 דקות. חייבים לפתוח לחמנייה אחת כדי להיות בטוחים שהיא מאודה היטב.
אוכלים מיד. אפשר גם לחמם במקרו או מעל אדים.

כופתאות צרור מאודות
כופתאות, בסגנון דים סאם, מקמח אורז במלית מעורבת של בקר ועוף. ניסיתי להכין את הבצק על טהרת קמח אורז אבל אז הכופתאות מתפרקות. אז התפשרתי ושילבתי קמח אורז עם קמח רגיל. אפשר לותר על הקמח אורז ולהגדיל מעט את כמות הקורנפלור.
לבצק:
1/2 כוס קמח רגיל (רב תכליתי)
1/2 כוס קמח אורז
1/4 כפית מלח
2 כפות קורנפלור
1 כף שמן
1 כוס מים רותחים.
למלית:
200 גרם בקר טחון (כתף)
200 גרם עוף טחון (פרגיות)
3 ס"מ פלפל צ'ילי קצוץ
2 ס"מ שורש ג'ינג'ר מגורד
8 ענפי עירית קצוצים
3 כפות רוטב סויה
1 כף חומץ אורז
1 כף מירין
1 כף שמן שומשום
רוטב להגשה:
6 כפות רוטב סויה
1 כף מירין
2 כפות חומץ אורז
צ'ילי, עירית, ג'ינג'ר (לא חובה)
מערבבים יחד את כל מרכיבי המילית ומניחים במקרר. מערבבים יחד את כל מרכיבי הרוטב ומניחים עד להגשה במקרר.
להכנת הבצק, מערבבים בקערה את כל המרכיבים היבשים. מוזגים לקערה מים רותחים, תוך כדי ערבוב, בעזרת מזלג. נותנים לבצק להתקרר מספר דקות, מוסיפים את השמן ולשים ביד. נותנים לבצק לנוח, מכוסה, כחצי שעה.
לוקחים מהבצק כ 5 כדורים בקוטר 3 ס"מ, את יתרת הבצק שומרים מכוסה, כדי שלא יתיבש. מרדדים על משטח מקומח, רצוי מסיליקון, כל כדור לעגול בקוטר של כ8 ס"מ. נעזרים בקמח בכדי שלא ידבק.
במרכז כל עיגול, מניחים כפית גדושה של מלית, אוספים את השולים, ומהדקים תוך כדי סיבוב. מתקבלות כופתאות בצורת צרור או שום.
בסיר אידוי עם סלסלת אידוי או בסיר קוסקוס, מרתיחים 2 ליטר מים עם כף מלח. מרפדים את תחתית הסלסילה בעלי חסה, מניחים מעל 5 עד 8 כופתאות בכל פעם, ומאדים כ 7 דקות.
מגישים עם הרוטב או סתם עם רוטב סויה

כיסנים בסגנון גיוזה מטוגנים ומאודים
המלית יכולה להיות בשר, עוף או צמחונית. אני השתמשתי בשאריות בשר טחון שנשאר מהמילוי של הקנלוני ותובל שוב בסגנון אסיאתי. את כיסני הגיוזה מטגנים קלות ומסימים לבשל באידוי.
לבצק:
1כוס קמח רגיל (רב תכליתי)
1/4 כפית מלח
1 כף שמן
1 כוס מים רותחים.
למלית:
300 גרם בשר טחון (כתף)
1 כוס כרוב קצוץ מאודה
1 ס"מ שורש ג'ינג'ר מגורד
2 ס"מ פלפל צ'ילי קצוץ
2 כפות רוטב סויה
1 כף מירין
1 כף שמן שומשום
לרוטב להגשה:
6 כפות רוטב סויה
1 כף מירין
2 כפות חומץ אורז
צ'ילי, עירית, ג'ינג'ר (לא חובה)
הבשר טוגן יום קודם במחבת יבשה עם מעט תבלינים ו1/3 כוס רוטב עגבניות, עד שכל הנוזלים נספגו. לאחר שהבשר מתקרר יש לטחון שוב בבלנדר מוט, לקבלת מחית עדינה יותר. את הכרוב, מאדים עם מעט מים ומלח במיקרו כ 3 – 5 דקות ומסננים. מערבבים יחד את כל מרכיבי המלית ומניחים במקרר.
להכנת הבצק, מערבבים בקערה את הקמח והמלח. מוזגים לקערה מים רותחים, תוך כדי ערבוב, בעזרת מזלג. נותנים לבצק להתקרר מספר דקות, מוסיפים את השמן ולשים ביד. נותנים לבצק לנוח, מכוסה, כחצי שעה.
לוקחים מהבצק כ 5 כדורים בקוטר 3 ס"מ, את יתרת הבצק שומרים מכוסה, כדי שלא יתיבש. מרדדים על משטח מקומח, רצוי מסיליקון, כל כדור לעגול בקוטר של כ8 ס"מבצדו האחד של העיגול, מניחים כפית גדושה של מלית, מקפלים לשניים ומהדקים. מניחים את הכיסון על החלק המקופל ולוחצים קלות ליצירת בסיס.
מרתיחים מים. במחבת עם תחתית כבדה, מחמים 2 כפות שמן. כשהשמן חם, מניחים כמה כיסנים שיכול המחבת להכיל. מטגנים עד שחלקו התחתון של הכיסן משחים. שופכים, בזהירות, כ1/3 כוס מים רותחים למחבת, מכסים ומאדים עד שלא נותרים יותר מים במחבת. אם המחבת גדולה מאד, יתכן שצריך יהיה לשים מעט יותר מים.

Print Page - להדפסת פוסט זה בלבד, יש להכנס לפוסט לפני ההדפסה