מטבוחה

שנים שילדי המשפחה וגם המבוגרים אוכלים סלסה (קנויה) עם כל דבר, עם טורטיות מקסקניות בטוסט גבינה, בכריכים השונים ועוד. ורק לאחרונה, לפני כשנה, כשראיתי את הסרט "שבעה" פתאום הבנתי שהסלסלה זו הגרסה המקסיקנית למטבוחה. פשוט לא נולדנו בעדה הנכונה. מאז שראיתי את הסרט ועד לפני כשבוע היה לי ברור שאני צריכה להכין מטבוחה, אבל לא מצאתי את הכוחות. משיחות מסביב הבנתי שמדובר בדי הרבה טרחה ובלגאן. לפני שבוע נישברתי ועשיתי מעשה... כמובן שראשית ל כל יצאתי, כמו תמיד, למסע חיפושים אחר המתכון האידאלי. בחנתי השוותי וסרקתי. כמעט התפתתי לעשות את המטבוחה, בקיצור דרך, עם עגבניות מקופסא. ברגע האחרון התעשתתי ובחרתי במתכון עם עגבניות טריות. כמובן, שכמו תמיד, התאמתי את המתכון לחיך המקומי, וזה אומר, בלי פלפלים ירוקים וקצת פחות חריף. התוצאה טעימה ביותר ומהווה תחליף נהדר ובריא יותר לסלסה הקנויה.
15עגבניות יפות בינוניות עד גדולות ולא קשות
פלפל חריף ירוק
3 גמבות
5 שיני שום קלופות
כפית רסק עגבניות גדושה
מלח לפי הטעם
חצי כפית סוכר- עדיף חום
4 כפות שמן
מחממים תנור ל220 מע' במצב של גריל. שוטפים ומסדרים את העגבניות בתבנית מכוסה ברדיד אלומניום. בתבנית נוספת מסדרים את הגמבות והפלפל השטופים. קולים את העגבניות עד שרואים, שהקליפה ממש משחימה ומתפקעת מוצאים אותן ומקררים קצת. את הפלפלים קולים עד שהקליפה נישרפת ומסובבים כל פעם לצד אחר בכדי לשרוף את כל הקליפה. כאשר הפלפלים נשרפו מכל הצדדים מוציאים ומכניסים מיד לשקית ניילון, בכדי ש"יזיעו" היטב וייפרדו מהקליפה בקלות.
בינתיים בזמן שהפילפלים בתנור והעגבניות התקררו-קולפים את העגבניות, קוצצים ומבשלים בסיר עם שיני השום ושתי כפות שמן- על אש בינונית מוקטנת כשעה וחצי עם מיכסה (שיני השום במהלך הבישול מתרככות ופשוט עם מזלג ניתן "לצוד" ולמעוך אותן).
לאחר מכן קולפים את הפילפלים וחותכים לקוביות ומוסיפים לסיר עם העגבניות לעוד שעה וחצי. מוסיפים כף וחצי שמן ומבשלים ללא מיכסה הפעם, כדי שהסלט יסמיך ויקבל צבע אדום חזק ויפה. לקראת סוף הבישול מוסיפים את רסק העגבניות הסוכר והמלח - מערבבים היטב, מעבירים לכלי סגור מפזרים למעלה עוד חצי כף שמן.
זמן הבישול הוא בערך שלוש שעות ואפילו יותר, עד שכמות הסלט מצטמצמת ממש לחצי.
עדיף לשים רשת מברזל מתחת לסיר כדי לפזר את החום טוב יותר ולאפשר בישול איטי מבלי שהמטבוחה תישרף ותדבק לתחתית הסיר בזמן הבישול הארוך.

Print Page - להדפסת פוסט זה בלבד, יש להכנס לפוסט לפני ההדפסה

מאפה של קיבוץ גלויות

קלצונה משודרג המורכב מנאן (פיתה הודית) ממולא בצ'ילי מקסיקני, במטבוחה מרוקאית ואפוי בסיר פיתות תימני.
כשראיתי הבוקר תכנית בישול הודי, בה הכינו נאן, פיתה הודית, ממולאה בכל טוב, התחשק לי גם. אחרי מחקרים רבים וסיקור של כמה עשרות מתכונים לנאן, בחרתי בשילוב של מספר מתכונים. למילוי, נבחרו שאריות הצ'ילי, שכבר שמשו למילוי טורטיות ובטוסטר לחיץ הפכו להיות בוריטוס. ואת הכל אפיתי בסיר הפיתות המדהים, ששכב שנים בעליית הגג ללא דורש. חלק מהבצק הפך להיות פיתות מאד טעימות וחלקו מולא. המאפה הממולא הראשון יצא מצ'וקמק, השני נישרף, החמישה האחרונים יצאו טעימים ביותר.
המתכון לנאן:
3/4 כוס מי ברז
20 גרם שמרים טריים
2/3 כוס יוגורט
1 ביצה
4 כוסות קמח לחם
1 כוס קמח כפרי (נגמר לי הקמח לחם)
2 כפיות סוכר
1 כפית מלח
1 כפית אבקת אפיה
3 כפות שמן
בקערת המקסר: מפוררים את השמרים במים מוסיפים יוגורט וביצה, מעל הקמח ומעליו כל השאר למעט השמן. מתחילים בערבול איטי עם וו לישה ומוסיפים את השמן. לשים כ 7 דק' לקבלת בצק רך, גמיש ומפותח. מתפיחים לפחות שעתיים. מחלקים ל8 כדורים. פותחים כל כדור לפיתה, מורחים בשמן זית ואופים בזהירות בסיר הפיתות. אפשר גם במחבת עם מכסה סגור.
אפשר לפתוח לפיתה דקה למרוח בשמן, למלא בצ'ילי ומטבוחה, לסגור כמו קלצונה ולאפות בזהירות... נישרף בקלות.