חייבת, חייבת... עוגת לייקח

ישנים הרבה מאכלים, שמאד לא אהבתי בילדותי, ביניהם אורז, פשטידת אורז, מרק עגבניות, תפוחים אפויים, עגבניות, ריבת תפוזים, פודינג סולת (בקרוב), עוגות עם פרי וכמובן עוגת הלייקח. אבל עם השנים, בכל פעם מחדש, צצים אצלי פתאום רצונות עזים לאכול את אותם המזונות. דווקא עם עוגת הלייקח, לא קצרתי הצלחה ודווקא אליה, אחת לכמה שבועות, נכספת נפשי. והסיבה לכישלונות הרבים מאד פשוטה, עצלות או ליתר דיוק, הפרדת חלבונים והקצפת ביצים. בכל פעם שנתקלתי במתכון שדורש הפרדת ביצים ומיד לאחריו מתכון שמאפשר להכין את אותה העוגה מביצים שלמות, תמיד בחרתי בקיצורי הדרך. בכל פעם מחדש הייתה מתקבלת חביתה דחוסה בגוון ובניחוח תפוזי. ישנן בנות שנבהלות משמרים וישנן עקרות בית שהפרדת ביצים מעוררת אצלן חלחלה, למרות שמרנגים ומקרונים למיניהם עשיתי לא פעם בהצלחה. אבל איכשהו בכל פעם שזה מגיע לעוגת הלייקח, אני מחליטה לוותר על הבלגן ועל הלכלוך של שלוש קערות ומנסה שוב קיצור דרך לא מוצלח. כבר בחמש הדקות הראשונות של האפייה, אני מבינה את גודל הטעות. כל שנותר לי, עם שקיעתה של התובנה, שגם הפעם זה לא ילך, הוא לבהות בדכדוך בעוגה האומללה לבלוע את הריר, שהצטבר מהרגע שהמיקסר עבר מהארון אל המשטח ולהישבע: ששוב זה לא יקרה. והפעם זה באמת לא קרה, ללא כל קיצורי דרך ועם מתכון חביב ופשוט, שעבר שינויים מינוריים, יצאתי לדרך... שבסיומה, עוגת לייקח כהלכתה. ישנם אנשים רבים שסולדים מהעוגה בגלל הזיכרונות או בגלל הטעם. גם הטף לא הביע עניין אבל עם השיווק הנכון, תחת השם עוגת וניל, נזללה בשמחה ובמהירות.

עוגת לייקח – לפי מתכון של חיים כהן

6 ביצים
½1 כוס סוכר
½ כוס שמן זית
¾ כוס מיץ תפוזים
2 כוסות קמח עוגה

2 כפיות אבקת אפיה
מפרידים את הביצים ומקציפים את החלבונים עם חצי מכמות הסוכר ומעבירים לקערה גדולה. בקערת המיקסר שמים את החלמונים עם מחצית הסוכר ומקציפים לקבלת תערובת בהירה ואווריריות. מוסיפים לסירוגין מיץ תפוזים ושמן ואת הקמח עד לקבלת תערובת אחידה. מקפלים 1/3 מהחלבונים לתוך התערובת. מקפלים את התערובת בעדינות אל יתרת החלבונים. שופכים לתבנית פלא, לא משומנת ולא מקומחת. אופים כשעה ב-180 מעלות. כשהעוגה מוכנה הופכים את התבנית על גבי בקבוק ומקררים את העוגה כשהיא הפוכה. 10 דקות עבודה 3 קערות + 2 קעריות מלוכלכות = עוגה אחת מדהימה.

Print Page - להדפסת פוסט זה בלבד, יש להכנס לפוסט לפני ההדפסה

מאפה של קיבוץ גלויות

קלצונה משודרג המורכב מנאן (פיתה הודית) ממולא בצ'ילי מקסיקני, במטבוחה מרוקאית ואפוי בסיר פיתות תימני.
כשראיתי הבוקר תכנית בישול הודי, בה הכינו נאן, פיתה הודית, ממולאה בכל טוב, התחשק לי גם. אחרי מחקרים רבים וסיקור של כמה עשרות מתכונים לנאן, בחרתי בשילוב של מספר מתכונים. למילוי, נבחרו שאריות הצ'ילי, שכבר שמשו למילוי טורטיות ובטוסטר לחיץ הפכו להיות בוריטוס. ואת הכל אפיתי בסיר הפיתות המדהים, ששכב שנים בעליית הגג ללא דורש. חלק מהבצק הפך להיות פיתות מאד טעימות וחלקו מולא. המאפה הממולא הראשון יצא מצ'וקמק, השני נישרף, החמישה האחרונים יצאו טעימים ביותר.
המתכון לנאן:
3/4 כוס מי ברז
20 גרם שמרים טריים
2/3 כוס יוגורט
1 ביצה
4 כוסות קמח לחם
1 כוס קמח כפרי (נגמר לי הקמח לחם)
2 כפיות סוכר
1 כפית מלח
1 כפית אבקת אפיה
3 כפות שמן
בקערת המקסר: מפוררים את השמרים במים מוסיפים יוגורט וביצה, מעל הקמח ומעליו כל השאר למעט השמן. מתחילים בערבול איטי עם וו לישה ומוסיפים את השמן. לשים כ 7 דק' לקבלת בצק רך, גמיש ומפותח. מתפיחים לפחות שעתיים. מחלקים ל8 כדורים. פותחים כל כדור לפיתה, מורחים בשמן זית ואופים בזהירות בסיר הפיתות. אפשר גם במחבת עם מכסה סגור.
אפשר לפתוח לפיתה דקה למרוח בשמן, למלא בצ'ילי ומטבוחה, לסגור כמו קלצונה ולאפות בזהירות... נישרף בקלות.