המחמצת ה"קשוחה" של דורון

המחמצת ה"קשוחה" (הוזכרה בסיומו של הפוסט, הלחם הכי שווה) התחילה מקמח, מים, קליפות ומיץ מענבים לא מרוססים. בכל יום במשך 6 ימים "זרקתי" חצי מכמות המחמצת והוספתי קמח ומים באותה הכמות ש"נזרקה". בכל יום נוספו למחמצת, ארומה וטעמים חדשים. כשאמרת "זרקתי" הכוונה היא לא זרקתי לפח אלא השתמשתי בזה לאפיית לחם.

דורון

ואני אומרת: אולי אחליף לה את השם למחמצת פראית.

Print Page - להדפסת פוסט זה בלבד, יש להכנס לפוסט לפני ההדפסה

הבציר - המשך

שלבים בהכנת יין (2)
הבציר שהחל עם שחר, עם זריחתן של קרני השמש הראשונות, הסתיים בשעה שמונה בבוקר ובשעה תשע כבר היינו בדרכינו חזרה. צריך למהר ולהתחיל בתהליך ייצור היין, כל עוד הענבים בשיא רעננותם.
השלב הראשון הוא ה"קרשינג" הפרדת הענבים, הפרי מהשדרות, הגבעולים ומעיכה קלה. בסיום יתקבל התירוש. כעת מועבר התירוש, עם הפרי בתוכו, להתססה של מספר שבועות. במהלך ההתססה, בעזרתם של השמרים, יהפוך הסוכר שבתירוש, לאלכהול. בזמן ההתססה יעורבבו הפירות והתירוש כל כמה שעות. בעוד כשבועיים, יגיע שלב הסחיטה...
והכל הודות ליוסי שהכיר לי את ענת ודורון, ושלושתם יחד הכניסו אותי בסודות היין והתירוש.

בציר עם שחר

שלבים בהכנת יין (1)
בציר הענבים לא נועד ליפי הנפש... השכמנו קום ויצאנו לגליל בשעה שלוש לפנות בוקר, בכדי להגיע לכרם עם הזריחה. רומנטי ומרגש. בכרם, לצד הפועלות ואחרי קפה קטן עם הל, התחלנו לבצור בקצב את ענבי הקברנה סובניון. צבע הענבים גורם ללב לפעום במקצבים חדשים. והטעם, טעם של פעם: מתוק ועסיסי. קשה להאמין, שמענבים כל כך זעירים אפשר להפיק טעמים כל כך מרגשים.
בשעה תשע בבוקר כבר היינו בדרכינו חזרה, אחרי שהספקנו גם למסוק זיתים שחורים וירוקים. עד לחצות היום, כבר נמחצו הענבים בתהליך ה"crushing" והעברו למיכלים לתסיסה ראשונה.