אצבעות זרש

השנה החלטתי שאני מנסה לרענן קצת את רפרטואר משלוחי המנות. גמרתי אומר, להקדים את חג הפורים ואת הפתקים שמגיעים מבית הספר, אלה המבקשים לשלוח עם הילדים מני תרגומה, או לפחות חבילת ממתקים קנויה ולהיות מוכנה מראש. עוד החלטתי, שהשנה להבדיל משנים קודמות, כשהשכנים יגיעו עם משלוח מנות גם לי יהיה מה לתת ואולי אפילו אקדים ואגיע למפתנם ראשונה. לרגע חשבתי להגדיל וללהט במתכונים חדשניים ופורצי דרך לאזני המן, להרשים בבצקים או להגדיל במילויים.
ברגע של רוח שטות, נפל לי האסימון והודעתי שהשנה נהייה קצת מקוריים. קצת, כי הרעיונות הם בעצם, רעיונותיהם של הגויים החוגגים את ליל כל הקדושים. אז נכון שאנחנו יהודים ונכון שצריך לשמור על מסורת, אבל מי באמת מתחפש לאסתר המלכה, אחשוורוש המלך, המן הרשע , זרש או ושתי? אז בואו לא נהיה קטנוניים במאפים, דווקא.
יצאתי למסע ארוך ומפרך ברחבי הרשת, דליתי מתכונים, שאלתי רעיונות, ערכתי ניסויים, זימנתי הילדים וביחד רקחנו מתכונים לפורים. השנה במשלוח המנות שלנו, בחרנו להנציח את זרש וידה הארוכה, הכנו עוגיות שיקראו מעתה, אצבעות זרש.
העשייה הייתה מהנה, לא פחות מהתוצאה. רוח השטות לוותה בהתלהבות גדולה ומבחינתנו פורים כבר התחיל ויכול להמשך עוד זמן רב, כי אנחנו עוד לא אמרנו את המילה האחרונה.
למי שמתחלחל כמונו מהשימוש בצבעי המאכל, אציין שעל כל כמות העוגיות הנ"ל השתמשנו בשני פירורי אבקת צבע מאכל (כשרה למהדרין, על פי המוכרת) והרגענו עצמנו בידיעה שלא כל יום פורים ומי שלא רוצה לא חייב. חשבנו להשתמש בסלק ונענע אבל הטעם שלהם יותר מדי שתלטני ופורים כמאמר השיר, מתארח רק פעם בשנה.

רקיקי אצבעות ברנדי
התחלתי עם מתכון זה, בזכות היותו נטול חמאה. המראה, לעניות דעתנו יצא מדויק, אבל הטעם לא מתאים לילדים.
2 כוסות קמח רב תחליטי
1/2 כפית מלח
1/4 כוס סוכר
1/4 כוס תרכיז תפוחים טבעי
1/4 כוס מים
1 כף מיץ תפוזים
2 כפות ברנדי או כל ליקר אחר
1/3 כוס שמן קנולה
1 כפית משחת וניל
לציפורניים
2 כפיות ריבת תות
כ20 – 30 חצאי שקדים מולבנים
מחמים תנור ל170 מעלות.
מערבבים יחד את כל המרכיבים היבשים, מוסיפים את יתר המרכיבים ולשים בעדינות, עד לקבלת בצק אחיד. מניחים לבצק כ10 דק'.
מעבירים למשטח עבודה מקומח, רצוי משטח סיליקון. בוצעים מהבצק חתיכות מעט קטנות מכדור פינג פונג. מגלגלים לרקיק באורך 6 ס"מ ואז מגלגלים שוב בעזרת שתי אצבעות מפוסקות בסימן V. לוחצים מעט את הקצה ליצור שקע לציפורן. מעבירים לתבנית מכוסה בניר אפיה. מכסים את קצה האצבע, במעט ריבה, מעליה מניחים חצי שקד ולוחצים קלות, ליציאה של הריבה מהצדדים. יוצרים 3 קווים במרכז האצבע, באמצעות חלקו הכהה של סכין מטבח קטן.
אופים כ 40 דקות. הרקיקים עדין רכים כשיוצאים מהתנור ומתקשים בהמשך. הדרך הקלה ביותר להחליט, היא להוציא עוגייה אחת לקרר מעט ולטעום. מקררים ושומרים בכלי אטום.

אצבעות, כפתורים ו... מרקיקי חמאה
המשכנו במתכון זה. הבצק קל ונוח לעבודה, התוצאה נאה והטעם משובח.
200 גרם חמאה רכה, בטמפ' החדר
3/4 כוס סוכר
1 ביצה
1 כפית משחת וניל
גרידה מקליפת תפוז 1 (לא חובה)
2/3 2 כוסות קמח רב תחליטי
1/2 כפית מלח
אבקת צבע מאכל (בחנויות המתמחות בציוד בישול ואפיה)
לציפורניים
2 כפיות ריבת תות
כ20 – 30 חצאי שקדים מולבנים
במיקסר עם וו גיטרה, מערבלים את החמאה, הסוכר ומשחת הוניל, לקבלת תערובת אחידה ואוורירית. מוסיפים את הביצה וממשיכים לערבל עד לקבלת תערובת אחידה. מוסיפים את גרידת התפוז, הקמח והמלח ומערבלים עד שמתקבל בצק. מעבירים את הבצק למשטח לישה מקומח, רצוי מסיליקון.
בשלב זה מוסיפים את צבע המאכל לבצק. אנחנו חילקנו לרבעים, האחד נשאר בצבעו הטבעי. לרבע השני הוספתי כפית אבקת קקאו הולנדי להכנת "נקניקים" חומים, לרבע השלישי הוספתי פרור אבקת צבע מאכל ורוד ולאחרון פרור צבע מאכל ירוק. צריך ללוש היטב את הבצק, עד לקבלת צביעה אחידה. עוטפים בניילון נצמד או בשקיות מתכלות ומאחסנים במקרר לפחות ל30 דקות.
מחמים תנור ל170 מעלות.
ליצירת האצבעות: בוצעים מהבצק חתיכות מעט קטנות מכדור פינג פונג. מגלגלים לרקיק באורך 6 ס"מ ואז מגלגלים שוב בעזרת שתי אצבעות מפוסקות בסימן V. לוחצים מעט את הקצה ליצור שקע לציפורן. מעבירים לתבנית מכוסה בניר אפיה. מכסים את קצה האצבע, במעט ריבה, מעליה מניחים חצי שקד ולוחצים קלות, ליציאה של הריבה מהצדדים. יוצרים 3 קווים במרכז האצבע, באמצעות חלקו הכהה של סכין מטבח קטן.
ליצירת כפתורים: מרדדים את הבצק לעלה בעובי של 4 מ"מ, קורצים עגול בעזרת כוסית או חתכן גודל הרצוי. מסמנים עיגול במרכז הכפתור, בלחיצה קלה של צנטר או כוס קטנה יותר, עושים ארבעה חורים בעזרת הקצה השני של הצנטר או מקלות אכילה סיניים או קיסם.
מעבירים לתבנית אפיה מכוסה בניר אפיה. את הכפתורים אופים כ30 דק' לאצבעות ידרשו לפחות 40 דק'. כשהעוגיות יוצאות מהתנור, הן עדין רכות ופריכות למגע. כשיתקררו יהפכו לנוקשות ופריכות.
הדרך הקלה ביותר להחליט, היא להוציא עוגייה אחת לקרר מעט ולטעום.
מקררים ושומרים בכלי אטום.

את הרעיון לכפתורים לקחתי מכאן
את הרעיון לאצבעות לקחתי מכאן

ואת הבסיס למתכון הראשון לקחתי מכאן

Print Page - להדפסת פוסט זה בלבד, יש להכנס לפוסט לפני ההדפסה

ערגליות

פעם, לפני שנים, כשעוד היתה לי עבודה "רגילה", הייתי בין היתר משתתפת בישיבות באחד ממשרדי הפרסום המוכרים בתל אביב. באותו משרד, הגישו, באופן קבוע, עוגיות של הלחמי. תמיד עמדה, במרכז השולחן, צלחת עמוסה במבחר עוגיות של הלחמי. עם הזמן התמכרתי לסוג אחד של עוגיות, מעין ערגליות, בצורת חצי כדור, ממולאות בריבת תפוזים. כבר כמה שנים שאיני עובדת, אך חמור מכך, כבר שנתיים שאני לא מוצאת את העוגיות האלה. כנראה שחוץ ממני, אף אחד לא קנה אותן, אחרת למה להפסיק לייצר את העוגיות הנפלאות האלה?
אף פעם, במהלך השנתיים שעברו, מאז שקניתי את הקופסא האחרונה של עוגיות אלה, לא העלתי על דעתי, שאפשר להכין כאלה לבד. עד שלפני כמה זמן, נתקלתי במתכון של אסטלה, לערגליות פרג לפורים. החלטתי לנסות ולהפיק ממנו את העוגיות ההן. וזה מה שיצא.
מתכון לכ36 ערגליות
לבצק:
80 גר' סוכר
20 גר' דבש
2 חלמונים (40 גר')
200 גר' חמאה
300 גר' קמח עוגיות (שטיבל 4)
למילוי:
מרמלדת תות /מרמלדת תפוזים / ריבת מישמיש / ממרח חלבה / ממרח שוקולד (נוטלה)/ חמאת בוטנים...
מחמים תנור ל 180 מע'.
שמים את כל המרכיבים פרט לחלמונים והדבש, במעבד מזון. מפעילים את המעבד בפולסים לקבלת תערובת פירורית, מוסיפים את הביצים והדבש ומפעילים שוב בפולסים לקבלת בצק פירורי. אוספים ומאחדים לבצק.
צובטים מהבצק כמות שתספיק לכדור בגודל גולה בומבילה. לוחצים את הכדור (רצוי לתוך תבנית שקעים) במרכז לקבלת "קערית". ממלאים במילוי הרצוי. צובטים כדור נוסף של בצק, בגודל של גולה רגילה ומשטחים. מכסים את קערית העוגיה שמולאה.
מכניסים לתנור ואופים כ25 דק' עד שהערגליות מזהיבות. אם מוציאים מהתבנית והן עדין לא אפויות מספיק, אפשר לאפות עוד כ10 דק' ללא תבנית.
הערגליות טעימות מיד, אך הן מקבלות את המרקם הנכון, רק כעבור, יומיים לפחות! כעבור 10 ימים, יש להן בדיוק את טעם העוגיות של הלחמי, לפי מה שאני זוכרת / מדמיינת.

שתי מסקנות לסיום:
(1) אני שונאת תבניות סיליקון! אני חייבת לעשות מאמץ למצוא תבנית אחרת לערגליות.
(2) יותר קל, מוצלח ונוח למלא ערגליות עם מרמלדה ולא עם קונפיטורה. המרמלדה יותר מוצקה ואין סכנה שהיא תצא החוצה בזמן סגירת הערגלית

Print Page - להדפסת פוסט זה בלבד, יש להכנס לפוסט לפני ההדפסה