לצד בעל, ילדים, כלבות וחתולה, אני מגדלת גם מחמצת. היו לי כמה נסיונות לא מוצלחים בעבר לגדל מחמצת. אבל לאחרונה הצלחתי. אני חושבת שההצלחה נבעה משילוב של מספר גורמים: ראשית התבגרתי, יש לי נסיון בגידול יצורים חיים, שנית התבגרתי יש לי יותר סבלנות ולבסוף גם רכשתי נסיון חיים ותובנות. הפעם בשונה מהפעמים הקודמות, לא מדדתי זמנים, אלא התיחסתי אל המחמצת ואל הרמזים והסימנים שהיא שולחת. בחנתי אותה כל כמה שעות, הרחתי, התבוננתי והחלטתי מתי להאכיל.
ולמתכון:
ביום הראשון מדדתי בקפידה
100 גרם, קמח (קמח לחם (2) של שטיבל)
100 מ"ל מים טהורים
מערבבים בעדינות, מנקים את דפנות הצנצנת, מסמנים את גובה העיסה ומניחים כ12 שעות בטמפ' החדר (בחורף 24 שעות). מחכים לראות ש"משהו" מתרחש, תסיסה קלה...
ומוסיפים:
50 גרם קמח
50 מ"ל מים
מערבבים בזהירות, מנקים את דפנות הצנצנת, מסמנים את גובה העיסה, מניחים ל12 שעות נוספות.
למחמצת אמור להיות ריח חמצמץ עדין שמזכיר את ריח הלחם הנאפה ממנה. במידה והריח אינו כזה, כנראה שיחד עם השמרים הטובים, הסתננו לעיסה כמה שמרים ש"מקלקלים", זורקים הכל ומתחילים מחדש, זה קורה גם לטובים ביותר. כעבור 12 שעות, חוזרים שוב על אותו התהליך ובסיום 12 שעות נוספות, מכניסים את המחמצת כשהיא סגורה אך לא אטומה למקרר.
בהמשך מאכילים את המחמצת אחת לשלושה, ארבעה ימים וכמובן כאשר משתמשים במחמצת, מאכילים אותה מחדש. אם שוכחים להאכיל את ההמחמצת היא תמות.
בכל פעם שמשתמשים במחמצת משלימים את הכמות שלוקחים באופן הבא: לקחנו 100 גרם מחמצת , נשלים ב50 גרם מים ו50 גרם קמח. נותנים לה לנוח ולהתחזק בטמפ' החדר מספר שעות ומחזירים למקרר.תשומת הלב וטיפוח המחמצת משתלמים ביותר כל בצק בין אם זה לחם לחמניות או בצק של פיצה משבחים בזכותו.
למעונינים במחמצת יותר "חזקה", אפשר להמשיך בתהליך עוד מספר ימים לפני שמכניסים את המחמצת ל"תרדמת" במקרר.
אחרי שחיסלנו חצי מכמות הסלמון עם הסושי, כבשתי את מה שנותר. את המתכון לקחתי מהספר של אורי בורי.המתכון: שוטפים את הסלמון במשקה אלכהולי, אני בחרתי בג'ין. כיסיתי את הסלמון במלח גס, שמיר קצוץ, מעט סוכר (קנים) וגרגירי כוסברה. עטפתי בניילון נצמד והנחתי במקרר למשך יומיים. הפכתי מספר פעמים במשך היומיים.אחרי יומיים, מנגבים בעדינות את התבלינים, פורסים דק וזוללים.נכבש, נטעם וחוסל בשניות. 
